«הֵבַנְתִּי כִּי לְעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא הַזֶּה נִדּוֹנוּ הַחוֹטְאִים בְּתַאֲוֹת הַבָּשָׂר, הַמַּכְפִּיפִים אֶת הַתְּבוּנָה לַיֵּצֶר. וּכְמוֹ שֶׁכַּנְפֵי הַזַּרְזִירִים נוֹשְׂאוֹת אוֹתָם בָּעוֹנָה הַקָּרָה, בְּלַהֲקָה גְּדוֹלָה וּצְפוּפָה, כָּךְ מַלְקָה הַסְּעָרָה אֶת הָרוּחוֹת הָאֲרוּרוֹת; הִיא מְנִיעָה אוֹתָן הֵנָּה וָהֵנָּה, לְמַטָּה וּלְמַעְלָה; אַף תִּקְוָה אֵינָהּ מְנַחֶמֶת אוֹתָן לְעוֹלָם, לֹא לִמְנוּחָה, וְאַף לֹא לְהַפְחָתַת הַכְּאֵב.» דַּנְטֶה אַלִיגְיֶירִי

«הֵבַנְתִּי כִּי לְעֹנֶשׁ הַנּוֹרָא הַזֶּה נִדּוֹנוּ הַחוֹטְאִים בְּתַאֲוֹת הַבָּשָׂר, הַמַּכְפִּיפִ...